באנר (3)

חֲדָשׁוֹת

לקחים שיש ללמוד: לשכלל את כיתת המחר, היום

לקחים שיש ללמוד: לשכלל את כיתת המחר, היום

מומחים מאוניברסיטת ניוקאסל ביצעו את המחקר הראשון אי פעם על שולחנות אינטראקטיביים בכיתה כחלק מניסוי גדול להבנת היתרונות של טכנולוגיה להוראה וללמידה.

במשך שישה שבועות, הצוות ערך ניסויים בשולחנות החדשים כדי לראות כיצד הטכנולוגיה - שנחשבת לפיתוח הגדול הבא בבתי הספר - פועלת בחיים האמיתיים וכיצד ניתן לשפר אותה.

שולחנות אינטראקטיביים – המכונים גם משטחי שולחן דיגיטליים – פועלים כמו לוח לבן אינטראקטיבי, כלי נפוץ בכיתות מודרניות, אך ממוקמים על שולחן שטוח כך שהתלמידים יכולים לעבוד בקבוצות סביבם.

לשכלל את כיתת הלימוד של המחר, היום

בראשות ד"ר אחמד חרפה, עמית מחקר ממעבדת התרבות של אוניברסיטת ניוקאסל, הצוות מצא שכדי לנצל את השולחנות במלואם, המורים יצטרכו לאמץ את הטכנולוגיה במלואה.

הוא אמר: "לשולחנות אינטראקטיביים יש פוטנציאל להיות דרך חדשה ומרגשת ללמידה בכיתה– אבל חשוב שהבעיות שזיהינו יטופלו כדי שנוכל להשתמש בהן ביעילות בהקדם האפשרי.

"למידה שיתופיתנחשב יותר ויותר למיומנות מפתח, והמכשירים הללו יאפשרו למורים ולתלמידים לנהל מפגשים קבוצתיים בצורה חדשה ומעניינת, לכן חיוני שהאנשים שמייצרים את הטבלאות ואלה שמתכננים את התוכנה שתפעל עליהן, ירכשו זאת עכשיו."

הטכנולוגיה, המשמשת יותר ויותר ככלי למידה במקומות כמו מוזיאונים וגלריות, עדיין חדשה יחסית בכיתה ובעבר נבדקה רק על ידי ילדים במצבים מבוססי מעבדה.

שתי כיתות מעורבות של כיתה ח' (גילאי 12 עד 13) השתתפו במחקר, עם קבוצות של שתיים עד ארבעתלמידיםעבדו יחד על שבעה שולחנות אינטראקטיביים. חמישה מורים, בעלי רמות שונות של ניסיון הוראה, העבירו שיעורים באמצעות השולחנות.

כל מפגש השתמש בתעלומות דיגיטליות, תוכנה שנוצרה על ידי אחמד חרפה כדי לעודד למידה שיתופית. היא תוכננה במיוחד לשימוש על גבי שולחנות דיגיטליים. התעלומות הדיגיטליות בהן נעשה שימוש התבססו על הנושא הנלמד בכל שיעור, ושלוש תעלומות נוצרו על ידי המורים עבור שיעוריהם.

המחקר העלה מספר סוגיות מרכזיות שלא זיהו במחקרים קודמים שנערכו במעבדה. החוקרים מצאו כי משטחי עבודה דיגיטליים והתוכנה שפותחה לשימוש בהם, צריכים להיות מתוכננים כך שיגבירו את מודעות המורים להתקדמותן של קבוצות שונות. עליהם גם להיות מסוגלים לזהות אילו תלמידים משתתפים בפועל בפעילות. הם גם מצאו שיש צורך בגמישות כדי שמורים יוכלו להתקדם בשיעורים שהם רוצים - לדוגמה, לעקוף שלבים בתוכנית במידת הצורך. עליהם להיות מסוגלים להקפיא את משטחי העבודה ולהקרין עבודה על אחד המכשירים או על כולם, כך שהמורים יוכלו לשתף דוגמאות עם כל הכיתה.

הצוות גם מצא שחשוב מאוד שהמורים ישתמשו בטכנולוגיה כחלק מהשיעור - ולא כמרכז השיעור.

פרופסור דיוויד ליט, פרופסור לחדשנות תוכניות לימודים באוניברסיטת ניוקאסל, שהיה שותף לכתיבת המאמר, אמר: "מחקר זה מעלה שאלות מעניינות רבות והנושאים שזיהינו היו תוצאה ישירה של העובדה שערכנו מחקר זה במסגרת כיתתית אמיתית. זה מראה עד כמה חשובים מחקרים כאלה."

"טבלאות אינטראקטיביות אינן מטרה בפני עצמן; הן כלי כמו כל כלי אחר. כדי להפיק מהן את המרב"מוריםצריכים לשלב אותם בפעילות הכיתתית שתכננו – לא להפוך אותם לפעילות השיעור."

מחקר נוסף על אופן השימוש במשטחי עבודה בכיתה צפוי להתבצע על ידי הצוות בהמשך השנה עם בית ספר מקומי נוסף.

העיתון "שולחנות בטבע: לקחים מפריסה רחבת היקף של שולחנות מרובים", הוצג בכנס ACM בנושא גורמים אנושיים במחשוב שנערך לאחרונה בפריז בשנת 2013.


זמן פרסום: 28 בדצמבר 2021